כישרון הוא דבר מבורך, אך האם הכרחי להצלחה?

לעיתים אנחנו עוצרים ושואלים את עצמנו:

"מה אני עושה פה?"

"האם אני מספיק טוב בחיים? כבן זוג? כבן להורים שלי? בעבודה? כהורה?"

שאלות כאלו מלוות את כולנו, במיוחד ברגעים שבהם אנחנו מרגישים שאנחנו לא במקום או במיטבנו.

דווקא מתוך השאלות האלו מגיעה ההזדמנות האמיתית – כי הן מזמינות אותנו לבדוק את עצמנו. באימונים, כמו בחיים, יש מצבים שבהם אנחנו עומדים מול קושי, ולעיתים קרובות לא יודעים איך להתמודד איתו. זו נקודת התחלה שמובילה לגילוי חוסן פנימי דרך התמדה.

כישרון הוא דבר מבורך, אך לא תמיד הכרחי להצלחה.

למעשה, לעיתים קרובות מה שבאמת מוביל אותנו קדימה הוא דווקא ההתמדה. התוצאה של מי שמתעקש ונשאר במסלול – גם כשהדברים קשים – היא הבסיס להישגים האמיתיים. המשפט הפשוט "Just show up" הוא הרבה יותר מרק סיסמה, הוא מצפן להתקדמות.

יש פעמים שבהן האימונים הופכים לקשים, מתישים ומעלים ספקות. אנחנו נתקלים בשאלה שמכרסמת בנו: "מה אני עושה פה?" או "למה אני בכלל מתאמץ?" דווקא במצבים האלה עלינו להבין שהתחושה של הקושי היא סימן טוב – היא מראה שאנחנו מחוץ לאזור הנוחות שלנו, וזה המקום בו מתרחשת למידה.

איש מתחיל את צעדיו לעבר המטרה

כשאנחנו נמצאים באימון ומרגישים שאנחנו לא מצליחים להתמודד, זו הזדמנות מצוינת לעצור ולשאול: איך אני יכול להתמודד? לא איך אני בורח, אלא איך אני מתמודד? כל קושי שניצב מולנו יכול להפוך לאבן דרך בבניית החוסן הפנימי שלנו.

השלב הראשון הוא להישאר. פשוט להגיע, בלי לחשוב על התוצאה, ובלי לחשוש מלהיות לא מושלם. כאשר אנחנו ממשיכים להופיע, גם במצבים שבהם אנחנו מרגישים פחות טובים, אנחנו בונים לעצמנו יסודות איתנים, שמחזקים את הביטחון העצמי שלנו ומוכיחים לנו שאנחנו מסוגלים ליותר ממה שחשבנו.

זכרו, כשקשה לנו זה סימן טוב – זה אומר שאנחנו גדלים ומתחזקים.

רון